כאשר חברת הביטוח מסרבת לשלם - ללא סיבה 

חוק חוזה הביטוח הישראלי מחייב את המבוטח לדווח לחברת הביטוח על כל מקרה ביטוח ולשתף עמה פעולה באיסוף המידע והמסמכים. חברת הביטוח מצידה, חייבת לפעול "מייד", כך בלשון החוק, כדי לברר מה מגיע ממנה למבוטח.

אבל בפועל, חברות הביטוח גילו, שלא כדאי להן להשקיע בטיפוח מחלקות מקצועיות לסילוק תביעות "מייד". הן למדו להפוך את מערכת בתי המשפט למחלקת התביעות שלהן, שם זוכות התביעות לחיי נצח.

למה להתאמץ בטיפול בתביעת מבוטח חצוף, אשר במקום להמשיך ולשלם פרמיות, העז למות, לחלות, או לאבד את רכושו. הרי אפשר לנפנף אותו כך סתם. לחלק מהמבוטחים אין בכלל משאבים לפנות לבית המשפט. החלק האחר יגלה, שבתי המשפט עמוסים מכדי לגלות אמפתיה לסבלותיהם.

לא זו אף זו: ישנם שופטים הרואים בהתנהגות זו דבר לגיטימי. ביותר מדי מקרים, גם חברת הביטוח וגם השופט, שבפניו נקבע התיק, יודעים כי צריך לשלם הכול. אף על פי כן בפתח הדיון יש לפחות שופט אחד המציע למבוטח לתת לחברת הביטוח "הנחה" ולסיים עניין. שאם לא כן, כך מתרץ השופט הפראקטי, מה תרוויח חברת הביטוח מזה שתשלם לך מייד את כל מה שמגיע לך?

השופטים שמעבר לים, כפי שנראה מייד, אינם אוהבים שימוש ציני זה שחברות הביטוח עושות בהם.

בשנת 1921 חלתה אשתו של ג'ורג' מהרל, אחד החוואים המצליחים במדינת אילינוי בארצות הברית. מהרל נאלץ למכור את חוותו ולעבור אל העיר בלומינגטון, כדי לטפל באשתו.

בעיר הגדולה מצא מהרל עבודה כסוכן ביטוח. העיסוק מצא חן בעיניו. עד מהרה החל לעשות חייל גם כסוכן ביטוח.

במהלך עבודתו, הבחין מהרל בכך, ששיעור תביעות הרכב בקרב החוואים, נמוך בהרבה מזה של שאר האוכלוסייה. אף על פי כן, כל חברות הביטוח גובות מהם אותו שיעור פרמיות.

מהרל הציע למנכ"ל חברת הביטוח עמה עבד להביס את החברות האחרות באמצעות מכירת פוליסות זולות יותר לחוואים. המנכ"ל סירב. בינו לבין מהרל התפתח ויכוח. במהלכו אמר המנכ"ל לסוכן: "אם אתה חושב שהרעיון שלך כל כך מוצלח, לך תפתח חברת ביטוח בעצמך".

מהרל לקח את העצה כפשוטה ופתח חברת ביטוח. מתוך געגועים לעברו כחוואי קרא לה בשם סטייט פארם.

לימים חברת סטייט פארם התפתחה לתאגיד ענק, העוסק גם בפיננסים. תאגיד סטייט פארם מדורג כיום במקום ה-22 ברשימת 500 התאגידים הגדולים באמריקה. הוא מעסיק 68,000 עובדים ו- 18,000 סוכני ביטוח. הכנסותיו השנתיות מגיעות ליותר מ - 59 מיליארד דולר, כמעט כמו כל תקציב מדינת ישראל.

"כמו שכן טוב, סטייט פארם עומדת תמיד לצדך". זו סיסמתו של תאגיד הביטוח סטייט פארם.

הסיסמה שבתה את ליבם של בני הזוג נורמן וג'נבייב ברוסרד ממדינת מיסיסיפי. הם ביטחו את ביתם בסטייט פארם.

בחודש אוגוסט 2005, הכתה סופת ההוריקן קטרינה, את העיר ניו אורליאנס במדינת לואיזיאנה וכן את חופי מדינת מיסיסיפי. הייתה זו הסופה הקטלנית ביותר שנרשמה בארצות הברית מזה שמונים שנה. למעלה מ- 1,800 איש נספו. בני הזוג ברוסרד שרדו את הסופה, אולם ביתם על תכולתו נהרס עד היסוד.

בני הזוג פנו לסטייט פארם וביקשו פיצוי על נזקיהם. כאן גילו מהר מאוד לדעת כי לשכן הטוב יש כתף אחת חמה, במחלקת המכירות, וכתף קרה, במחלקת התביעות.

פוליסת הביטוח של סטייט פארם מחריגה נזקים עקב שיטפונות.

ומה כאשר מדובר בנזקים המתרחשים במהלך סופה, כמו סופת ההוריקן קטרינה, בה סערות ושיטפונות עושים יד אחת כדי להכות ברכוש המבוטח?

במצב שכזה, כך קובעת הפוליסה, נטל השכנוע מתהפך. המבוטח חייב להוכיח מה מתוך הנזק נגרם על ידי הרוח. אם לא יעמוד בנטל השכנוע, מלוא הנזק ייוחס לשיטפון.

מנהל מחלקת התביעות של חברת סטייט פארם, שהופיע במשפט, העיד כי כבר בשלבי החקירה הראשוניים של הנזקים, היה ברור שביתם של בני הזוג ברוסרד, "נהרס יותר מהשיטפון מאשר מהרוח".

הנה כי כן, קובע השופט המחוזי סנטר, ממדינת מיסיסיפי, מעדותו של מנהל מחלקת התביעות עולה כי סטייט פארם ידעה שהרוח הייתה אחד הגורמים לנזקם של בני הזוג ברוסרד. אף על פי כן, סטייט פארם לא חקרה, לא בדקה ולא פנתה לקבל כל חוות דעת להערכת הנזק שנגרם מגורם זה.

לחברת ביטוח יש חובה כלפי מבוטחיה, מזכיר השופט לסטייט פארם. עליה לחקור מיידית את כל העובדות הרלבנטיות העולות מתוך תביעת המבוטח. מייד לאחר ניהול אותה חקירה, עליה לבצע הערכה ריאלית של החלקים המכוסים מתוך תביעת המבוטח. חובתה של חברת הביטוח לחקור תביעה היא חובה מתמשכת. חובתה לשלם מייד תביעה לגיטימית לא מסתיימת כאשר או משום שהמבוטח פונה לבית משפט.

במקום לעמוד בחובה זו, במקום לבצע חקירה מיידית של כל העובדות הרלבנטיות ולקבל הערכה ריאלית של התביעה, העדיפה סטייט פארם לנקוט בעמדה שנחשבת בעיני השופט בעייתית בצורה יוצאת מגדר הרגיל. סטייט פארם הפכה את בית המשפט למחלקת התביעות שלה, למי שאמור להחליט עבורה מה שיעור הנזק המכוסה. היא המשיכה לעשות כן למרות שבמהלך המשפט כבר היו בידיה חוות דעת מומחים.

בנסיבות אלה, קובע השופט, ראוי להטיל על סטייט פארם פיצויים עונשיים.

חבר המושבעים העמיד את סכום הפיצויים העונשיים על 2,500,000 דולר. אולם השופט ריחם על סטייט פארם ובמסגרת סמכותו בחוק, "הקטין" את הפיצויים העונשיים ל- 1,000,000 דולר.

בסופו של דיון חויבה סטייט פארם בסכום של כמאתיים אלף דולר עבור נזקי בית והתכולה ועוד תוספת של מיליון דולר פיצויים עונשיים.

התנהגות מסוג זה שהתגלתה בין כותלי בית המשפט האמריקאי נחשבת, למרבה הצער, לגיטימית בין כותלי בתי המשפט שלנו. גם בישראל צברו תאגידי הביטוח כוח רב. חמישה תאגידים שולטים אצלנו על יותר מ- 80% משוק הביטוח. ביחס לגודלו של השוק הישראלי צברו תאגידים אלה כוח רב פי כמה מתאגיד סטייט פארם. אולם בישראל, כמה עצוב, אין מי שיעמוד בדרכם לשחוק את ציבור המבוטחים. אף על פי שרבים מהשופטים, גם בעליון, סבורים שגם בישראל יש לבתי המשפט סמכות לפסוק פיצויים עונשיים, בפועל, למעט מקרים בודדים לא נעשה בסמכות זו שימוש.

מסמך מספר 604